רבים תוהים על השם  של הספר: "קקיתי קקאו והירח יורח", ואפילו יהיו שיאמרו שהוא שם מוזר ובוודאי לא שיגרתי.  

ספר הילדים רוני ונומי והדב יעקב, שכתב מאיר שלו בשנת 2003,  מספר את סיפור משפחתן של רוני ונומי, שעוזרות להוריהן בניהול גן חיות. זהו סיפורם של אימא גבוהה מאוד וממציאת מילים, אבא נמוך מאוד וקירח, ושתי ילדות - רוני ונומי, החיות בתוך עולם פנטסטי ורב דמיון שברא שלו. בעולם זה, כלב מטפס על עצים, טנדר נוהג בעצמו ומדבר, תרנגול אוהב לאכול מרק עוף וחתול פותר תשבצים. האב בסיפור משתוקק למצוא דוב לגן החיות, והסיפור מספר בעיקר על החיפוש אחר הדב המיועד, על לכידתו על ידי שתי הבנות הקטנות ועל ביקורו בגן החיות לזמן מה, עד חזרתו לביתו שבלב היער.

זהו ספר עליז, קרנבלי מבחינה לשונית ועלילתית,  ובו חידושי הלשון של מאיר שלו בשיאם. 

אחת הדרכים של שלו ליצירת מילים חדשות היא גזירת פעלים משמות הנמצאים בסמיכות להם. כך הוא יוצר את "קָקִיתִי קָקָאוֹ","הַיָּרֵחַ יוֹרַח", "הַשָּׁעוֹן שׁוֹעֵן שֵׁשׁ", "לַחוּץ הַחוּצָה". שלו גוזר משמות העצם פעלים חדשים על בסיס ההטיה והתצורה של פועל קיים, לדוגמה: במקום "קום קומקום! הרתח כאן מים", בוחר שלו ב"קַמקְֵם כָּאן מַיִם". ובמקום שהשעון יורה שש - "הַשָּׁעוֹן שׁוֹעֵן שֵׁשׁ" ו"אִמָּא קוֹפָה לָהּ קָפֶה". כל אלה תחדישים על בסיס השם הסמוך אל הפועל המהווה השראה ליצירתם. 

אני התאהבתי ואימצתי את "קקיתי קקאו" ו"הירח היורח." 




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.