כשמדברים על סגנון כתיבה, מתכוונים בעצם לטביעת האצבע האישית של היוצר שהיא הדרך המיוחדת שבה הוא משתמש בשפה בהשוואה לאחרים. הסגנון הזה לא נולד יש מאין: הוא מושפע מהתקופה, מהאסכולה או הזרם שאליהם השתייך היוצר, וגם מהבחירות האישיות שעשה מתוך "ארגז הכלים" של השפה – המילים שבמילון וכללי הדקדוק.
מה שהופך את זה למעניין הוא שבחירות חוזרות לאורך יצירות שונות מציירות את הפרופיל הסגנוני של היוצר. לכן, כשחוקרים סגנון, לא מסתפקים בניתוח טקסט אחד, אלא מסתכלים על מכלול הכתיבה: באיזו תקופה נכתב, אילו השפעות פעלו עליו, האם השתמש במאפייני לשון מקובלים של זמנו או חרג מהם כדי ליצור לעצמו קול ייחודי.
וללא ספק, למאיר שלו יש קול ייחודי מאוד, שהוא יצר במהלך 37 שנות כתיבתו ובהן 22 ספרי ילדים.