מה לדעתך מייחד את ספרי הילדים של מאיר שלו?
מאיר שלו כתב כמעט על כל נושא - על איך המציאו את הקבאב הרומני בתקופת האדם הקדמון, על כינה שהיא חברה, על החברים של סבא אהרון, על טרקטור בארגז חול ועל חתול שלומד לשחות. רבים מספריו לילדים מספרים סיפור פנטסטי ורב דמיון והם מצחיקים ומשעשעים. פרט לעלילה המעניינת, המושכת ילדים, אחד הדברים המייחדים עד מאוד את ספריו לילדים היא השפה.
שפה עשירה וגבוהה אך נגישה – שלו לא ויתר על עברית תקנית, עשירה ולעיתים מליצית, גם כשהוא כתב לילדים. יחד עם זאת, הוא ידע להתאים את הלשון לרמות הבנה שונות, כך שגם פעוט המאזין וגם ילד קורא יכולים ליהנות ממנה.
משחקי לשון וחידושי מילים – שלו היה אומן בחידושי לשון, יצר פעלים ושמות חדשים, ושיחק עם ביטויים קיימים. זה העניק לטקסטים שלו חיות ושנינות.
הומור רב־רובדי – לצד מצבים אבסורדיים (כמו עוף שאוהב מרק עוף או זאב צמחוני), ההומור של שלו הוא גם לשוני, מבוסס על שנינות, עוקצנות ומשמעויות כפולות. זה מאפשר לילדים ליהנות מהצחוק הפשוט, ולמבוגרים לזהות את הרבדים העמוקים.
עושר בין־טקסטואלי – בספריו המוקדמים במיוחד ניכרת אהבתו למקורות, ובעיקר למקרא. הוא שילב ארמזים ושברי פסוקים, שהוסיפו לסיפור שכבה תרבותית עשירה.
דינמיות סגנונית לאורך השנים – מתחילת דרכו, שבה כתב בסגנון קרנבלי, שופע וחדשני, ועד לשנים מאוחרות יותר, שבהן סגנונו התמתן, תמיד ניכרה אהבתו לשפה העברית ולכוחה לעורר דמיון, הומור ורגש.
בקיצור – ייחודו טמון ביכולת לשלב בין שפה גבוהה ואמנותית לבין חוויה שובבה ומשעשעת, המושכת ומרשימה גם ילדים וגם מבוגרים.
