כן, הספר הזה מבוסס על מחקר שערכתי באוניברסיטת תל אביב בהנחייתן המסורה של פרופ' תמר סוברן וד"ר סמדר שיפמן ז"ל.
המחקר בוחן את האופן שבו מאיר שלו מפעיל משאבי שפה וסגנון ליצירת חידושים לשוניים, המצאות לשוניות והומור. אחד ממוקדי הכוח של יצירתו לילדים של מאיר שלו נעוץ בהומור הלשוני, במשחקי מילים, עוקצנות ושנינות, הנעים בין פשטות משעשעת להבניות לשוניות מורכבות.
אצלו השפה איננה רק כלי ליצירת סיפור, אלא זירה פואטית, שבה נבנים יחסי קריאה מרתקים בין טקסט, מבוגר וילד.